"מוכרחים להמשיך לנמנם" / סופשבוע, מעריב

צימר עם ספא, ג'קוזי ומסאג'.. ומתברר שלא לעשות כלום זה ממש מעייף.

במושב חד נס שבדרום רמת הגולן, בכפרון נופש קטן שהקימו אבי וענת כנען, זכינו לכמה שעות טובות של חסד ...

רציתי צימר עם ספא בצפון... תוך כדי קימוט המצח במחשבה לאן נוסעים נזכרתי שלפני כשנה וחצי היינו ב חד נס אצל אותם ענת ואבי, והם סיפרו אז שבקיץ של 2007 שהם עומדים לפתוח מקום חדש שיהיה מבוסס על ספא מדהים. זהו. רוצה צימר, רוצה ספא, רוצה מסג', רוצה ג'קוזי. לא, לא נמאס לי מ צימרים, למרות כל הסאטירות המצחיקות של "ארץ נהדרת" על הצ'יעמום ועל גברת צימר... כמו שלא ימאס לי אף פעם לנסוע לחו"ל, כך נראה שלא יימאס לי להיכנס לאוטו, לנסוע בנופיה המדהימים של ארץ הצפון ואחרי כשעתיים לנחות בגן עדן. די בקלות מצאתי את הטלפון של הכנענים, בקלות רבה יותר הזמנתי אחת מחמשת הסוויטות..

 

וזה מה שעשינו ב- 24 השעות שבילינו בכנען וילאג': כלום. לא מצאנו שום סיבה לעזוב את המתחם הקטן והמטופח להפליא. מקסימום התזוזות שביצענו היו מהחדר הענק והמאובזר בטוב טעם לרביצה בבריכה, עם גיחות קלות לעבר הסאונה והג'קוזי. וחוזר חלילה.

מדי פעם, כאשר ענת קראה לנו לאכול אבטיח, או לשתות קפה או תה בליווי עוגיות מדהימות, או ללגום ג'ין אנד טוניק צונן, היינו עולים מהמים הצלולים, נעים בכבדות לעבר אחת הכורסאות, לוגמים, אוכלים כמה פירות שנקטפו באותו היום, מציצים בעיתונים, מציצים ב כנרת, מציצים זה בזו, ואז עוצמים את העיניים ולא מציצים בכלום. גם לא חושבים על כלום.